המשפיע דיבר ע"כ שיהודי צריך לקחת את העניין של לימוד חסידות כעניין שלו שיהיה אכפת לו מכך, והוא סיפר את הסיפור הבא :
בכפר אחד התגורר יהודי איש עסקים מצליח ועשיר גדול, אך היהודי הלז לא ידע קרוא וכתוב (כנראה שהפסוק "לא לחכמים לחם" נאמר עליו)והוא היה מעסיק בשכר יהודי שהיה קורא עבורו את המכתבים ואת המאזנים הכלכליים. פעם אחת בסוף החודש ביקש העשיר מ"החכם" לקרוא באוזניו את המאזן החודשי, הלה קרא את המאזן שהיה לא מרנין במיוחד, משסיים לקרוא נפל העשיר מתעלף, שאל המשפיע הרי ה"חכם" קרא, ומדוע העשיר התעלף? וענה, כי זה שלו, אז זה אכפת לו.
הרבה דברים בחיינו הרוחניים אנו מחליקים בתירוצים מתירוצים שונים, תירוצים נכונים ואמיתיים אך תירוצים שלא יספקו לנו את הסחורה. ראיתם פעם בעל עסק, הוא לא מסוגל לשבת או לעמוד על עומדו, הוא חייב להזיז עניינים, לקדם, לייעל, להביא עוד קליינטים, שום תירוץ בעולם לא יעצור אותו, זה הביזנעס שלו. וגם כשהוא נכשל הוא לא מחפש להצדיק את עצמו למה זה קרה, כי זה לא יעזור לו כלום.
היידישקייט זה החיים והביזנעס שלנו, אם כך נתייחס לכך הכל יראה אחרת, נפסיק לחפש תירוצים ואשמים, נתחיל לחפש הצלחות. נפסיק לספור את הדקות שהתפללנו ולמדנו, נפסיק לספור את הישגנו במצוות ומעשים טובים, נרצה רק דבר אחד את התוצאה בשטח.
בכ"ח ניסן הרבי דיבר את השיחה הידועה שבה הטיל את הפצצה "אני מוסר העניין אליכם" לעניות דעתי אבל זאת רק פרשנות שלי, הרבי הטיל עלינו את משימת החיים שלנו להביא את המשיח, וע"פ הדוגמא לעיל, הרבי רוצה שנתייחס לכך כאל ביזנעס שלנו, לא לעשות משהו
ולומר עשיתי כך וכך ומשיח לא בא, מה לעשות ?
זה הביזנעס שלך ! !
בביזנעס לא משתדלים מעט וזהו. מנסים ומנסים עד ואחרי זוב דם, עד השגת המטרה, אנו לא נרים ידיים לפני, לא נרדם בעמידה, נעשה עוד ועוד בלי לנוח ובלי להתעייף, עד להשגת המטרה כי אנו הבוסים במשימה, זה שלנו,
"אני מוסר העניין אליכם"
תגים: בוס, ביזנס, בעל עסק, חכם, חסיד, חסידות, יהודי, ישיבה, לויטין, לימוד, מקווה, משיח, משפיע, עסקים, רבי, שליח
